לימודי נהיגה- איך מורידים את מספר התאונות בישראל

עם ירידה של יותר מחמישים אחוז בעשור בכמות תאונות הדרכים, עולה השאלה, כיצד אפשר להוריד יותר את מספר התאונות בישראל?

למי שמתבונן בנתונים קשה להבין האם מצבנו טוב או רע בכל הקשור לתאונות דרכים. מצד אחד, ישראל מדורגת בעשירייה השנייה מהסוף במספר התאונות בשנה וכמות ההרוגים בתאונות דרכים מהוות פחות מ-2.5 אחוז מכמות המתים בשנה.

מצד שני, כמות ההרוגים בתאונות דרכים מהקמת המדינה ועד היום , עולה על כמות ההרוגים בפיגועים ומלחמות. אסור כמובן לשכוח את העובדה הפשוטה, שכל הרוג הוא עולם ומלואו.

במאמר זה ננסה להציג שורה של עצות כיצד למגר את התופעה של התאונות, חלק מהעצות אגב הוצעו בעבר ואף מיושמות בצורות שונות. בטרם נתחיל חשוב להדגיש נקודה מהותית, תאונות דרכים תמיד היו ותמיד יהיו, אין מדינה שאין בה תאונות דרכים, גם מורי נהיגה מקצועיים עושים תאונות, זה דרכו של עולם.

הצורך המתמיד בחינוך

לדעת רבים כאן מתחילה הבעיה, בהיעדר חינוך לנהיגה בטוחה. כבר בשנות השמונים ובוודאי בשנות התשעים (אז כמות ההרוגים עמדה על יותר מ-500 איש בשנה), החלו לדבר על כך, שיש להכניס לימודי נהיגה למערכת השעות השבועית.

אומנם ילדים בבית ספר יסודי לומדים על זהירות בדרכים (כחלק נפרד משיעורי משמרות הזה"ב), אך בשלבים מאוחרים יותר הם כמעט ולא עוסקים בעניין.

מורי נהיגה טוענים שיש לשוחח עם ילדים על נהיגה כבר מגיל תיכון, לתת להם שיעורים בתחום, להסביר להם מהי תרבות נהיגה בטוחה, ולאפשר להם לראות סרטים ותוכניות בתחום.

הקיצוניים שבהם טוענים שיש להפגיש אותם עם נפגעי תאונות דרכים ואף לבקר בבית לוינשטין כדי לראות מה התוצאות של תאונות חמורות.

חינוך אגב לא מתחיל בבית ספר ולא נגמר עם שיעורי נהיגה. הוא צריך להיות גם במערכות גבוהות יותר, כגון צבא, אקדמיה ואפילו מקום עבודה.

אכיפה וענישה בתור התחלה יעזרו

אחת לכמה זמן עורכת הממשלה רפורמה בתחום, שמטרתה פגיעה בנהגים שעוברים על החוק באופן קיצוני והקלה על נהגים שעוברים על החוק באופן מקרי, חד פעמי או מנהלי.

למשל, לאחרונה התבשרנו על הכוונה להעניש בחומרה (החרמת רכב) נהגים שנוהגים במהירות, לא מצייתים לרמזור עצור, נהיגה בשכרות, לא עוצרים לפני מסילות ברזל או עוברים באור אדום ולעומת זאת להקל על נהגים שלא חידשו רישיון או ביטוח.

המטרה היא להגביר את הלחץ על נהגים לא זהירים ולהקל יותר על נהגים שעברו על החוק באופן שלא סיכן את הסביבה.

אנחנו מניחים שככל שהעונש יגע יותר בכיס של הנהג כך הוא יסתכן פחות בנהיגה לא זהירה.

למשל באמצעות החרמת הרכב למשך זמן ממושך יגרום לו סוג של "טראומה" והוא לא ינהג כך שנית.

כמו כן, יותר משטרה ברחובות, קורס נהיגה מונעת ועוד ימנעו מנהגים לא זהירים, בעיקר באזורים מיושבים או באיזורי בילוי לנהגו באופן שיסכן את הציבור.

מודעות לנהיגה בטוחה יותר

כאן מדובר על מספר סוגים של עבודה למניעת תאונות:

תחילה, יש ליצור יותר קמפיינים שמדברים בגנות נהיגה מסובכת. עם זה ברדיו, טלוויזיה, עיתונות, שלטי חוצות, אינטרנט ועוד.

שנית, עידוד בתחבורה ציבורית. גם אנשי מקצוע, כגון מורי נהיגה, מקבלים את העובדה ששימוש ברכבות ובאוטובוסים יפחית את כמות הנהגים בכביש מה שיפחית את כמות התאונות, כמובן שלשם כך יש צורך בתחבורה ציבורית טובה....

שלוש, הכרה בגורם האנושי. יותר מדי תאונות נגרמות כתוצאה מטעויות אנוש. יותר חשיפה לטעויות אלו, תעזור לנהגים לשים לב אליהן ולהימנע מהן.

תשתית - כי נהגים טובים לא יספיקו

לאחרונה שמענו על עלייה בכמות ההרוגים בקרב רוכבי אופניים, הדבר נגרם לא רק בגלל נהיגה לא זהירה של הנהגים אלא גם בגלל היעדר תשתית לרכיבה על אופניים. הדבר נכון גם לדברים אחרים, למשל, כבישים רעועים, צמתים מסוכנים, מסילות ברזל ללא מחסומים ועוד. תשתית נכונה תסיר לפחות את הגורם הזה ממסכת הסיבות לתאונות הדרכים בישראל.

על הנהגים להבין שלהיות נהג טוב לא מספיק לקחת שיעורי נהיגה ולעבור טסט, מדובר על משהו עמוק יותר, ואת הדבר הזה, צריך לספק לאורך זמן כדי שיבנה ויצליח

---